אתגרים בטיפול און-ליין בעידן הקורונה מנקודת המבט של המטופל
אורלי שדה עובדת סוציאלית קלינית / איילת שקד שילוני, עובדת סוציאלית קלינית
בפועל, מהניסיון שלנו ושל אחרים התכווננות טובה של מטפל מנוסה וקשוב במדיה און-ליין יכולה להוות תחליף טוב לפגישות פנים אל פנים במצבים בהם כבר נוצר הקשר הטיפולי והמטפל יודע ויכול להרגיש בשינויים אפילו קלים בקולו והבעתו של המטופל
טיפול פסיכולוגי
כפועל יוצא של התקופה, כיום מציעים רב המטפלים למטופליהם המשך טיפול באמצעות פגישות טיפוליות on-line בוידאו ,תוך שימוש במגוון פלטפורמותSkype, Zoom, Whatsup. למרות שברב התחומים בחיינו האפשרות של ניצול הקידמה הטכנולוגית של תקופתנו לצורך קיום פגישות וידאו נתפסת כאלטרנטיבה אפשרית ולעתים אף רצויה שכוללת בחובה הרבה יתרונות (ללא קשר למגבלות התקופה), יש משהו בתפיסת המפגש הטיפולי שהינו מאוד שונה .תפיסה זו מושפעת אולי מימי ראשיתה והתהוותה של הפסיכואנליזה כמפגש בין סובייקט (המטופל) לאובייקט (המטפל) בחדר הטיפולים.
באותו חדר הטיפולים שבו החלה להתפתח הפסיכואנליזה בתחילת המאה ה-20, המטופל היה שוכב על ספה עם הגב למטפל מתוך מטרה שכלל לא יהיה מושפע מהוויות פניו של המטפל ולשקוע כל כולו באסוציאציות חופשיות שמהן המטפל המנוסה יגיע לפרשנויות לגבי התת-מודע שלו. הפסיכואנליזה עברה דרך ארוכה והתפתחו הרבה גישות והרבה זרמים טיפוליים שחלקם שמו דגש ניכר דווקא על הקשר הטיפולי שנוצר במפגש מטפל-מטופל ושבאמצעותו קיימת אף אפשרות לתקן דפוסי היקשרות בעיתיים ולא מיטיבים שהמטופל למד לייצר בילדותו עם דמויות מפתח בחייו (Bowlby 1988) .
השאלה היא, האם ניתן לייצר את אותה חוויה משמעותית שמתרחשת במפגש טיפולי בין מטפל למטופל גם במרחב הוירטואלי בו קיימת נוכחות רגשית מצד המטפל אך חסרה את הנוכחות המשותפת באותו מרחב פיזי?
נתחיל בכך שהיתרונות של שימוש בטכנולוגיות וידאו לצורך המשך מפגשים טיפוליים בתקופה מורכבת ולא יציבה שבה אנו מצויים די ברורים. מדובר באלטרנטיבה לא בהכרח מיטבית, אולם אפשרית, במצב של אי וודאות וחוסר אפשרות להמשך קיומם השוטף של פגישות טיפוליות שהחלו וכבר נוצר הקשר הטיפולי- בין המטפל למטופל.
עם זאת פגישות טיפוליות און-ליין אינן מתאימות לכולם. יש מטופלים שעבורם חלק משמעותי מהטיפול הינו להגיע לקליניקה של המטפל, ולדבר פנים-אל פנים עם משהו שבוטחים בו ומעריכים את יכולתו לסייע, תוך כדי שהם יכולים לראות בבירור כל תנועה של המטפל דבר שמייצר עבורם תחושה של חיבור בין שני אנשים אמיתיים, אמנם חיבור לא סימטרי אך עדיין חיבור הדדי וחזק.
כאשר עוברים לטיפול און-ליין קיימת תחושה (לא בהכרח נכונה) כי המטפל לא יכול להבחין בהבעות הפנים, שינויים דקים באינטואיציות ובשפת הגוף של המטופל. שינויים אלו לרב הינם מאוד משמעותיים ויכולים לספק הרבה מאוד מידע למטפל לגבי תחושות מחשבות ורגשות המטופל ברגע מסוים בטיפול. בעיקר ברגע בו נגענו בנקודות משמעותיות בנפשו של המטופל וחשוב לפעמים לעצור ולהתבונן בהן. מעבר לאלמנטים משמעותיים אלו, קיימת לעתים תחושה כי חסרות גם: האינטימיות והמורכבות הקשה לתיאור בחיבור בין המטופל למטפל שהינן כל כך חשובות להצלחת טיפול נפשי ויצירת שינויי בחיי המטופל.
בפועל, מהניסיון שלנו ושל אחרים התכווננות טובה של מטפל מנוסה וקשוב במדיה און-ליין יכולה להוות תחליף טוב לפגישות פנים אל פנים במצבים בהם כבר נוצר הקשר הטיפולי והמטפל יודע ויכול להרגיש בשינויים אפילו קלים בקולו והבעתו של המטופל, בשינוי במקצב הדיבור ו/או השתיקות של המטופל. בחיים בכלל, כאשר יש בידינו אפשרות לתקשר בערוץ מצומצם יותר (אפילו רק בשיחה טלפונית ללא וידאו), אנחנו נעשים עוד יותר מרוכזים ומודעים לכל שינוי בצורת הדיבור של המטופל. כל מילה, כל אינטונציה וכל רצף של מילים מספקים מידע טיפולי חשוב, והיכולת שלנו לפרש ולהגיב בצורה מזוקקת ומדויקת לנאמר, ללא הסחות דעת שקיימות לפעמים באופן בלתי נמנע בחדר הטיפולים מעצם היותנו אנושיים, הינה משמעותית ותורמת.
בנוסף, מסתבר שאפילו כשמשתמשים בפלטפורמה של טיפול און-ליין בוידאו קיימות אפשרויות של שמירת מרחק/קרבה מול המטופל מבחינת הקרבה/מרחק שהמטפל בוחר לשמר מצידו מול המצלמה שלו. במקרים מסוימים אם המטפל בוחר בכך יכולה להתאפשר אפילו קרבה שתאפשר צפייה במימיקות והבעות פנים של המטפל אף יותר מאשר מתקיימת בפועל בחדר הטיפולים בהם מתקיים לרב מרחק קבוע ולא מתגמש של מעל מטר וחצי בין המטפל למטופל.
למרות כל זאת, כן קיים דבר שאינו בר תחליף מבחינת מטופלים מסוימים והוא אותו המרחב המתקיים בקליניקה בה נוכחים המטופל והמטפל באותו הזמן בקרבה שאינה רק רגשית אלא גם פיזית, מרחב שמהווה לעתים עבור מטופלים מעין "רחם" מוגן שמנותק מהעולם החיצוני ויכול להתאפשר אולי רק כאשר המרחב הפיזי והרגשי מתלכדים במקום אחד שבו יש את חווית המוגנות הכל כך משמעותית שבאמצעותה יכולה להתרחש הבנייה, ההתפתחות והצמיחה כפי שמתקיים ברחם של אם, עד ההבשלה והמוכנות לצאת מחדש לאוויר העולם. בנוסף, ייתכן שגם המסע הפיזי אל הקליניקה ומהקליניקה של המטפל הינה משמעותית כחלק ממהלך הטיפול. ההתכוונות של המטופל מבחינת הדברים שעולים בראשו בדרכו לפגישה, והעיבוד שהוא עושה (המודע והלא- מודע) של הפגישה בדרכו מהפגישה הינם גם מרכיבים משמעותיים בתהליך התפתחות הטיפול.
עוד מאחד האתגרים המשמעותיים בטיפול און ליין הינו חוסר יכולת המטופל להתנתק מחייו לשעה ולהתמקד אך ורק בו ובעולמו הפנימי. גם אם מתאפשר הניתוק הפיזי ונמצא המקום המבודד בביתו של המטופל בו ניתן לקיים את השיחה הטיפולית (בהנחה אפילו שלא שומעים אותו מעבר לקיר והדלת), עצם העבודה ששאר בני המשפחה בימים אלו ,נמצאים בחדר השני יכולה מאוד להקשות על קיום שיחה טיפולית. ההפרדה של הקיר והדלת גם אם מאפשרת הפרדה ברמה המוחשית הקונקרטית לא מאפשרת לפעמים הפרדה ונוחות רגשית שהינה כה קריטית לטיפול שבין השאר לרב עוסק בקשיים בחיי המטופל שמתבטאים בכל מישורי חייו כולל המישור הבין-אישי והמשפחתי.
לסיכום,
קראנו למאמר ׳האתגרים שבשיחות טיפוליות און -ליין׳ אין ספק שטיפול און - ליין הוא אתגר! עבור המטפל והמטופל. ניסינו לסקור כאן את החסרונות של קשר טיפולי און ליין.
יש שיגידו שאלו חסרונות משמעותיים עבורם. גם אנחנו מסכימות שבתקופה של שגרה הטיפול בקליניקה מאפשר אינטימיות שאינה מתאפשרת בטיפול און-ליין ואין ספק כי קיים קושי לעשות שינוי ולעבור מפלטפורמה של מפגש טיפולי פנים אל פנים בקליניקה שאליה המטופל מגיע וממנה הוא חוזר למפגש טיפולי און ליין ,המתקיים בימים אלו מביתו כאשר משפחתו באותו הבית . טיפול און-ליין אינו יכול להתאים לכולם, אולם, בתקופה כזו מאתגרת של משבר ואי ודאות הגורמת ללחצים רבים, אנשים שלא פוסלים, שמוכנים ויכולים (למרות האילוצים) להתנסות בו ,עשויים ליהנות מיתרונות משמעותיים ,ומשמירת הרצף הטיפולי .
על הכותבות:
אורלי שדה, עובדת סוציאלית קלינית (Msw) ומומחית לטיפול זוגי ופרטני
איילת שקד שילוני, עובדת סוציאלית קלינית (MSW) טיפול נפשי למבוגרים.
מקורות:
Bowlby, J. (1988). A Secure Base: Clinical Applications of Attachment Theory. London: Routledge.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית, עו''ס קלינית
התמחות: קשיים התפתחותיים ורגשיים אצל ילדים, אוטיזם, טיפול בהורות והדרכת הורים.
קשיים נפשיים במבוגרים, חרדה,
אזור בארץ: זיכרון יעקב/בינימינה,חדרה
שפה: עברית,אנגלית
הטיפול מיועד עבור יחידים / זוגות / הורים/ ילדים החשים קושי בחייהם, במערכות יחסים משמעותיות. לכל מי שמעוניין להגשים איכות חיים נכונ
פסיכולוגית
התמחות: חרדה ופוביה, דיכאון, פוסט טראומה, הדרכת הורים, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן, צפון תל אביב, רמת גן, גבעתיים
שפה: עברית
טיפול במתבגרים ומבוגרים סביב משברי חיים, הפרעות חרדה, דכאון, OCD, טראומה, קשיים ביחסים בינאישיים ועוד. מטפלת בגישה אינטגרטיבית המש
עובדת סוציאלית MSW
התמחות: חרדה ופוביה, לקויות למידה ,הפרעת קשב וריכוז, הדרכת הורים, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: שרון,רעננה,כפר סבא,הוד השרון,אונליין
שפה: עברית,אנגלית
עובדת סוציאלית בכירה המטפלת במבוגרים ומתבגרים עם הפרעת קשב. טיפול המשלב כלים מעולם הCBT. ייעוץ והדרכת הורים טיפול בחרדה טיפול
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המגיפה שאחרי - האם המשבר מאחורינו? צוות על הספה
מדי שבוע משתחררות ההגבלות, האיסורים, ונדמה שסיר הלחץ מתחיל לאבד את השפעתו. מצד שני, אנחנו כבר יודעים היטב ממשברים, מלחמות ותקופות קשות כאלו ואחרות, שלעיתים דווקא בשיא המשבר- אנשים מצליחים לגייס כוחות, ולהתנהל בצורה מיטבית.
מהו טיפול דינמי? צוות על הספה
טיפול דינמי, הידוע גם כטיפול פסיכודינמי הוא שם כולל למספר גישות טיפוליות המבוססות על התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ונגזרות ממנה. הגישות הללו עושות שימוש במנגנונים פסיכולוגים שונים – למשל חלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, כולל הקשר בין המטפל למטופל.
בעיות בזוגיות? בתהליכי גירושים? כדאי לחשוב גם על הילדים צוות על הספה
גירושים מביאים עימם השלכות רבות ממספר היבטים; כלכלי, חברתי, תרבותי ועוד... אך ישנו ההיבט המרכזי שעובר כחוט השני ונוגע בכל השאר והוא ההיבט המשפחתי.
מה ההבדל בין טיפול CBT לטיפול DBT? צוות אתר על הספה
טיפול CBT וטיפול DBT הן שתי גישות טיפוליות, שתי הגישות הטיפוליות הללו אולי נשמעות דומות, אך יש ביניהן הבדלים משמעותיים, ננסה להסביר על ההבדלים בין השיטות.